לַגִּ’ירָף נִמְאַס לִהְיוֹת הֲכִי גָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם.
תִּרְצֶה אִתּוֹ לְשׂוֹחֵחַ? הָבֵא נָא סֻלָּם!
“הַלְוַאי,” הוּא אוֹמֵר בְּקוֹל מְגֻמְגָּם,
“שֶׁהָיִיתִי נָמוּךְ כְּמוֹ הַהִיפּוֹפּוֹטָם.”
מי מאיתנו לא חשב לעצמו לפעמים – הלוואי שהייתי רזה יותר, גבוה יותר או עשיר יותר. בדיוק כמו הג’ירפה וחבריה החיות בסיפור, כולנו רוצים לפעמים להיות מישהו או משהו אחר, מתמקדים ביתרונות של אחרים ומשקיפים לדשא של השכן, ותוך כדי מפספסים את היופי והיתרונות של להיות – פשוט אנחנו.